גליון מספר:
471
מפניני פרש ת "אֱמֹר" |
"לנפש לא יטמא בעמיו..."(כא-א)
רבי חיים ויטאל פירש: אהרן הכהן היה אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ואיש חסד. ומהראוי היה שבניו יהיו גומלי חסד של אמת ויעסקו בקבורת נפטרים. אבל אם כן יעשו, הם יחללו את קדושתם ולא יוכלו להתעסק בעבודת הקרבנות המביאה חיים לעולם וגומלת חסד בלא גבול, לכן לא יטפלו בקבורת נפטרים! ללמדינו, שחסד עם הכלל דוחה חסד עם הפרט שיכול להיעשות ע"י אחרים. אבל מת מצווה שאין לו קוברים,(חסד עם הפרט שאינו יכול להיעשות עתה בידי אחרים) דוחה הכול, ואפילו כהן גדול נטמא למת מצווה! (מעיין השבוע)
"ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא..."(כב-ז)
מביא רבי אליהו כהן בספרו "אורחות חיים" פרוש יפה:"השמש" היא נשמת הצדיק. "ובא השמש", כאשר הצדיק נפטר מן העולם, "וטהר" נשמתו טובלת בנהר דינור להיטהר ולהתקדש בקדושה של מעלה, "ואחר יאכל מן הקדשים" להתעדן בגן אלוקים. "כי לחמו הוא" זהו גמול שכר לימוד תורתו ועשיית המצוות שסיגל בעולם הזה. (מעיין השבוע)
"ושמרתם מצוותי ועשיתם אותם אני ה'..."(כב-לא)
כידוע, בכל מקום שנאמר: "השמר", "פן" ו"אל"-הרי זה מצוות לא תעשה. ואם כן, הוזכרו בפסוק זה מצוות לא תעשה ומצוות עשה:"ושמרתם מצוותי"-הישמרו מעבירות, "ועשיתם אותם"-קיום מצוות. וכתב האלשיך הקדוש:הקב"ה מבטיח לכל אחד, שאם יישמר מעבירות-יוסיף ויתעלה ממילא בשמירת המצוות. כי בדיכוי היצר הרע, מתגבר ממילא כוח היצר הטוב. וכמו שנאמר:"סור מרע" וע"י כך "עשה טוב". כי מצווה גוררת מצווה. ומסיים הפסוק "אני ה' ", הקב"ה ערב לנו שכך יהיה. אם נסתייג ונשמר מעבירות, נגביר חיילים בקדושה ובמצוות! וזה המשך הכתוב:"ולא תחללו את שם קדשי, ונקדשתי בתוך בני ישראל". מי שנזהר מלחלל שם שמים-מובטח לו שיגיע לקידוש שם שמים בהתנהגותו המופתית, כי מצווה גוררת מצווה! (מעיין השבוע)
"מועדי ה' אשר תקראו אתם מקראי קדש אלה הם מועדי...(כג-ב)
את הכפילות בלשון התורה "מועדי ה'...אלה הם מודעי", מבאר הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל , שבאה כאן התורה להדגיש את תכלית המודעות: כמועדי ה' הם בשבילכם מקראי קודש-שהם בעבורכם זמן של קדושה והתעלות ולא חלילה של הוללות והתפרקת, הרי הגעתם על התכלית האמתית של המועדות- אלה הם מועדי.(הרב צדקה)
"וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה..."(כג-טו)
שואל המהר"ל:למה אנחנו סופרים ארבעים ותשעה ימים מיום הבאת העומר, שאז התבואה החדשה מותרת באכילה, עד יום קבלת התורה? לרמז שהא בהא תליא, אם אין קמח אין תורה, ואם אין תורה אין קמח. (ליקוטי אליהו)
"ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי...ויקב... את השם ויקלל..."(כד-י,יא)
הרב "בעלי ברית אברהם" עמד על כך, שעד לסוף הפרשה, עד אשר חבשוהו בבית האסורים, לא כתוב מי האיש. רק לבסוף גילו:"ושם אימו שלומית בת דברי". וכתב בביאור הדבר, שהתורה באה לספר בשבחן של ישראל. שאעפ"י שידעו שיש בו פגם יוחסין (בן מצרי), לא חרפוהו ולא גילו את קלונו. ואעפ"י שהוא רב והתקוטט-עדיין נשאר אלמוני, ואיש לא גילה את שמו ושם אימו, שלא לבזותה. ואפילו שקילל את השם, רחמנא ליצלן, לא גילו שם אימו. עד שהביאוהו אל משה והדבר נשמע בכל ישראל, וכולם שאלו מי הוא זה ואי זה הוא אשר מלאו לו ליבו לעשות כן, רק אז פורסם שמו! בוא וראה מה בין מוסר התורה, ומוסר היהודים בדור המדבר, לבין דור התקשורת אשר בו כל אדם שהופרחה נגדו האשמה כבר שמו מוכפש, ואין בידו להתגונן!...(מעיין השבוע)
"נעשה אדם נאמר בעבורך"
בשיר "בר יוחאי" נאמר:"נעשה אדם נאמר בעבורך", פירשו חכמים בפסוק זה, הרי הקב"ה אמר למלאכים: "נעשה אדם כצלמינו כדמותינו", והקב"ה רמז למלאכים שלא יחשבו שאדם הוא פשוט, אלא יכול האדם להגיע לדרגות גבוהות יותר מן המלאכים, ולכן כדאי לברוא אדם. והקב"ה התכוון "לאדם" כמו רבי שמעון בר יוחאי שמסר נפשו במערה, וזכה לכל התורה הזאת. וזהו הפירוש "נעשה אדם"-זה שרמז הקב"ה למלאכים, "נעשה אדם" בצלמינו כדמותינו, אדם כמו רשב"י שבעבורו היה שווה לברוא אדם.(ליקוטי אליהו)
"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר...(כג-מ)
רמז יש בפרי עץ ההדר (שהוא האתרוג) לדרגתו של היהודי. מה המיוחד באתרוג?- שהוא "דר באילנו משנה לשנה " ואומר על זה רבי אליהו לופיאן: לאתרוג, שיכול להמשיך לצמוח על העץ משנה לשנה, ישנה מעלה וחיסרון לעומת פרות אחרים. מעלתו- שהוא יכול להמשיך, לגדול עוד ועוד, אך חסרונו – אם הוא נופל, הוא מתפוצץ ונפגם יותר מפרות קטנים שנופלים. כך גם יהודי: אם הוא מחובר לעץ החיים, לתורה- יכול הוא לפרוח ולצמוח, לגדול ולהיות ענק שבענקים. אבל אם, חלילה, מתנתק הוא מהתורה- הוא מדרדר עד שאול תחתית, ונעשה גרוע מן הגויים, כמו שאמרו חז"ל: "אומה זו משולה לעפר ומשולה לכוכבים. כשהן יורדין – יורדין עד עפר, וכשהן עולין – עולין עד לכוכבים.(מתוק האור).
|
פינת ההלכה |
הלכות עניית אמן
- שלושה סוגי כוונות ישנם בעניית אמן, ואלו הם: 1. ברכות שבח והודאה לה'. כגון: ברכות השחר, ברוך שאמר וישתבח, כשעונה עליהם 'אמן' יכוון: "אמת הדבר ואני מאמין בזה". 2. בקשות ותחינות, כגון קדיש, הרחמן שבברכת המזון וכיוצא בהם יכוון "כן יהי רצון". 3. בקשות ותחינות, יחד עם שבח, כרוב הברכות שבתפילת העמידה, יכוון "אמת הדבר וכן יהי רצון". אמרו במדרש: כל העונה אמן בכל כוחו(כוונתו)- פותחים לו שערי גן עדן, שנאמר "פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שמר אמונים", אל תקרא "שומר אמונים", אלא "שאומרים אמן", ומכל מקום לא יגביה קולו בעניית אמן יותר מהש"צ, אך אם כוונתו לזרז את הציבור שיענו, מותר.
- לא יאריך בעניית אמן מדי, שאז תאבד משמעותה, וגם לא יקצר בענייתה מדי, שנראית עליו כמשא כבד, אלא יענה כדי זמן אמירת "אל מלך נאמן". לא יענה אמן חטופה, ולא קטופה, ולא יתומה. חטופה- היינו כאילו האל"ף נקודה בשווא, ואינו מבטאה יפה. וכן שלא יחטוף וימהר לענות, קודם שסיים המברך. קטופה- שמחסר אות ן' ואומר 'אמ'. יתומה- עונה אמן, ואינו יודע על מה ענה. אבל אם יודע על מה עונה, אף על פי שאינו שומע את המברך, רשאי לענות. למשל: הרואה את חברו מחזיק כוס תה בידו ומברך, אך אינו שמוע אותו, יענה אחריו אמן, כיון שברור שברך 'שהכל'. ש"צ שסיים איזו ברכה ולא המתין שיענו אמן, והתחיל מיד בברכה שאחריה, אין לענות אחריו אמן, שגם זו אמן יתומה, שכבר עברה הברכה הראשונה.
- ספק אמן להקל- בכל מקום שיש ספק אם לברך ברכה מסוימת או לא, אין עונים אמן אחר המברך, שכשם שספק ברכות להקל, כך ספק אמן להקל. כגון, ספרדי השומע אשכנזי שמברך על תפילין של ראש "על מצות תפילין", או על ההלל בראש חודש, או אשכנזייה שמברכת על מצווה שהנשים פטורות ממנה כשופר, סוכה, לולב וכיוצא , בכל אלו לא עונה אמן, כיון שדעת מרן השולחן ערוך שלא לברכן. ואולם רשאי לענות אמן בהרהור, או שיאמר "ברוך ה' לעולם אמן ואמן", ויאמר את תיבת 'אמן' בסיום הברכה.
- שידור ישיר- השומע קדיש או ברכה בשידור ישיר מהרדיו, עונה 'אמן'. וכן אם שומע את הסליחות הנאמרים ברוב עם דרך הרדיו או הלווין, עונה עמהם קדיש וי"ג מדות . אולם לכתחילה אין יוצאים כך ידי חובת קריאת מגילה וכיוצא, מאחר ולא ברור אם שומע את הקורא עצמו ממש.
- חינוך הקטנים לעניית אמן- ילמד את בניו הקטנים שיענו אמן, כי מיד כשהתינוק עונה, יש לו חלק לעולם הבא. קטן שהוא פחות מגיל חמש, אין עונים אחריו אמן כלל. קטן מגיל שש או שהוא ספק בן שש, אם ידוע לנו שמנקה גופו כהוגן, עונים אחריו אמן, אבל אם לא ידוע, אין עונים. ויש להיזהר בזה, שכבר כתב הרמב"ם בתשובה,, כל העונה אמן אחר ברכה לבטלה או על ברכה שיש ספק בחיובה, עתיד ליתן את דין .השומע ברכה וידיו אינן נקיות, ישפשף מיד את ידיו בבגד וכיוצא, ויענה.
- "ברוך הוא וברוך שמו"- כל ברכה שאדם שומע, טוב שיאמר אחר הזכרת שם ה' "ברוך הוא וברוך שמו". ולכן על השליח ציבור להמתין מעט בסוף כל ברכה שאומר בתפילת החזרה, כדי שיספיקו השומעים לענות "ברוך הוא וברוך שמו", ואחר כך יחתום הברכה ויענו 'אמן'. וכאן המקום להעיר כשעולים לתורה ומברכים ועונים הציבור "ברוך הוא וברוך שמו" ומאריכים בכך והעולה לא ממתין לציבור ומסיים את הברכה ולא שומעים בכלל את סוף הברכה, ולא עונים 'אמן' לכן צריך העולה להפסיק ולהמתין שיענו "ברוך הוא וברוך שמו".
הידעת? תפילין – הידעת מצוות התפילין שקולה כנגד כל התורה והמצוות, וביום הדין מצווה זו תכריע לך את הכף - לטובה. (ילקוט שמעוני, שמות, י"ג, רכ"ב( * מי שמניח תפילין, זוכה לאריכות ימים (מנחות מד ע"א( * מי שמניח תפילין ומתעטף בציצית וקורא קריאת שמע ומתפלל, מובטח לו שהוא בן העולם הבא - ואין אש של גיהינום שולטת בו - וכל עונותיו נמחלים, אם הוא לא יעשה חטאים "במזיד". (טור אוה"ח סימן לז). אמרו חז"ל שהציצית שקולה כנגד כל המצוות. ואכן: ציצית – 600 חמישה קשרים – 5 שמונה חוטים – 8 סה"כ -- 613 כנגד תרי"ג מצוות ..לאדם יש 248 איברים, כנגד 248 מצוות עשה,
ו-365 גידים כנגד 365 מצוות לא תעשה.
גליון להורדה:
