פרשת " בְּהַעֲלֹתְךָ" ,מפטירים: "רוני ושמחי"

"בהעלותך את הנרות..."(ח-ב)

נפלא רעיונו של הגאון רבי דוד נחמיאש בספרו "מחנה דן":הנרות הם הבזיכים, בהם שמן החכמה ואור התורה. אך למי רומזת מנורת הזהב עצמה? הבזיכים רומזים לתלמוד התורה של הגברים, ואילו מנורת הזהב רומזת לעקרת הבית, לנשים הנושאות במשא הבית ובחינוך הצאצאים לתורה ולמצוות. ושלוש מצוותיהן העיקריות נרמזו בתיבת "המנורה" בראשי תיבות, לאמר: "הדלקה", היא מצות הדלקת נרות שבת וחג. "מצוות נדה", היא טהרת המשפחה, "וראשית העיסה" שהיא מצות הפרשת חלה. ואמרה התורה:"אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות", שהאישה נוטלת חלק שווה בשווה עם לימוד התורה של הבעל, וכל שיעור תורה שלו, והתעלותו בתורה, מאירה לבית ומשפיעה גם על האישה, בהשפעה הדדית של הנרות והמנורה! (מעין השבוע)

"למה נגרע.."(ט-ז)

שואל רבי שלמה הכהן מרדומסק:לא מצינו בתורה שום מצווה הקבועה במועד שיש לה תשלומין בזמן אחר. רק בקרבן פסח בלבד קבעה התורה זמן שני לקיום המצות. למה? ועונה שלפי שהיו אנשים מישראל שהתאמצו והשתדלו לקיים את המצווה, שהיו מתחננים ומבקשים "למה נגרע". אף גאולתם של ישראל תהא כך. אם ישראל יתעקשו ויתאמצו בלב ונפש לרשת את ארץ מולדתם, תבוא הישועה.  (ליקוטי אליהו)

"והיית לנו לעיניים..."(י-לא)

לכאורה, תמוהה בקשתו של משה רבינו מיתרו, שישאר במחנה ויהיה לנו לעיניים- האם זקוקים אנו למורי דרך במדבר? והלא עמוד הענן הלך לפנינו להנחותנו הדרך ועמוד האש ללילה, על פי ה' נסענו ועל פי ה' חנינו! אלא, כתב מרן ה"בית יוסף", הכוונה הוא שיתרו יהיה בעבורנו כדוגמא  אותה נציב לעיני כל העמים, שיקחו מוסר וילמדו מיתרו, שעבד כל העבודות הזרות והגיע להכרת ולהצהרת האמונה האמיתית:"עתה ידעתי כי גדול ה מכול האלוקים"! (מעין השבוע)

אלדד ומידד מתנבאים במחנה..."(יא-כז)

אמרו רבותינו:"מה היו אומרים?-משה מת, יהושע מכניס". והקשה הגאון רבי משה ממן בספרו "המשכילים יזהירו": היכן רמוזה נבואתם זו? אלא, המפרשים שאלו על הכתוב:" ותקרא שמו משה, ותאמר כי מן המים משיתיהו". מדוע לא נכתב "ממים משיתיהו", מדוע נוספו אותיות, נ' ה' ? ותירצו, שאילו היה כתוב "ממים", היה זה נוטריקון של "משה מת יהושע מכניס". לכן לא רצתה בתיה להוציא רמז רע זה מפיה, והוסיפה שתי אותיות של נ' ה', ואמרה "מן המים". עכשיו, כשבאו ואמרו שאלדד ומידד מתנבאים "במחנה", ומילה זו נראית כמיותרת, ודאי שהתנבאו במחנה! אלא רמזו, "מח-נה", שהם ביקשו למחות את האותיות נ' ה' שבתיה הוסיפה, וישאר "ממים", שהם נוטריקון של "משה מת, ויהושוע מהכניס"...(מעין השבוע)

והאיש משה עניו מאוד מכל  האדם..."(יב-ג)

התחיל ב"איש" וסיים ב"אדם". פירש הרב "עולות תמיד" בספרו "צמח צדיק":חז"ל אמרו שישנן ארבע דרגות, זו למעלה מזו: אדם, היא הדרגה הנמוכה ביותר, ומעליה גבר, אנוש, והדרגה העליונה-איש. וזהו שאמר הפסוק, למרות שמשה רבינו היה איש, בדרגה העליונה ביותר, הוא היה עניו מכול האדם, אפילו מאלו שהיו בדרגה הנמוכה ביותר!(מעין השבוע)